עדכון לשותפים וידידים של עמותת יש מצב לגבי פעילות העמותה בתקופת המלחמה
ליאור צורף | 17.10.23
שותפים, ידידים ומתנדבים יקרים,
אני רוצה לעדכן אתכם בפעילות עמותת “יש מצב” בזמן המלחמה.
ראשית, נקודת המבט אישית על המצב.
“מה עושה אמבולנס בשעה כזאת ליד הבית?” זה מה שאמרה לי איילה זוגתי ביום שבת ב-6:30 בבוקר. תוך כמה שניות התברר שזאת אזעקה. מאז מדינת ישראל בסיוט ובמלחמה ארורה.
דבר אחד ברור, מה שהיה בעבר לא יחזור. הכל משתנה. המעשים שלנו יקבעו איך ייראה העתיד. כמו כל החברה הישראלית, גם אנחנו בוחרים בעשייה.
בימים הראשונים אחרי פרוץ המלחמה, אני מודה ששאלתי את עצמי האם יש בכלל צורך ב-‘יש מצב’? הרי כל הפעילויות בבתי ספר הופסקו. צוותי החינוך כמו גם המרצים המתנדבים וגם אני – כולנו מנסים לשמור על הקרובים שלנו.
מעבר לכך, סדר היום של רבים מאיתנו מורכב מביקור נפגעים, השתתפות בלוויות, ניחום אבלים והצטרפות להתארגנויות אזרחיות לסיוע.
כמעט חמש שנים בהם אנחנו פועלים למען נוער בסיכון. כעת כולנו בסיכון. כולנו חווים טראומה.
לפני כמה ימים ראיתי את המכתב הזה ששלח ילד לחיילים:
אחרי לא מעט רגעים של דמעות, מצאתי את עצמי מחייך לרגע.
יש הרבה ילדים שזוכים בהורים ובמעגלי תמיכה שמגנים עליהם ככל האפשר מפני הזוועות שבחוץ. וזה לא פשוט. מצאתי את עצמי מגלה כמה זה לא קל (אבל הכרחי) לנתק את הבן הקטן שלי מטיק טוק שמציף סרטונים שאסור לאף אחד לראות בתקופה הזאת.
מה עם הילדים שהוריהם לא מסוגלים לתת את התמיכה הנדרשת בעת הזאת?
תמיד פעלנו שליחות למען לבני נוער שנמצאים במצוקה. הדרך שלנו לסייע היא באמצעות אנשי חינוך פורצי דרך ומודלים לחיקוי. בעת הזאת, עבור רבים מבני הנוער האלה, הצוותים החינוכיים הם אלה שמסוגלים לגונן ולסייע בזמנים קשים.
עמותת יש מצב פועלת בשיתוף הקואליציה הישראלית לטראומה ומומחים במרכז הרפואי הדסה. המרכז מתמחה בטיפול בילדים נוער והורים לאחר אירועים טראומטיים ושותף להכשרות בשעת חירום. המרכז מונה פסיכולוגים, פסיכיאטרים ועובדים סוציאליים. הוא מהווה חלק מהיחידה הפסיכיאטרית של הילד והמתבגר במרכז הרפואי הדסה בירושלים.
יחד אנו נותנים כלים מעשיים להנהלות בתי ספר, למורות ולמורים שנמצאים בחזית לשמירה על העורף.
בימים האחרונים קיימנו מספר מפגשים של מומחי המרכז עם הנהלות בתי ספר וצוותי הוראה מכל הארץ. בדגש על שאלות שמגיעות מהשטח וכלים יישומיים.
ערכנו את המפגשים האלה לפודקאסט. אני מזמין אותך להאזין ולהעביר לאנשי חינוך נוספים. תודה לשותפים שלנו ברשת אורט ישראל, חט”ב שז”ר בת ים ובתיכון ריגלר על שיתוף הפעולה והרשות לשתף חלקים מהמפגשים שקיימנו.
בתקופת המלחמה, נמשיך לתמוך ולסייע לצוותים החינוכיים. בנוסף, אנחנו פועלים לסייע לבתי ספר שפנו אלינו בסיוע ותרומת מחשבים לתלמידים שאין להם מחשב בבית.
יחד נתמודד ננצח.
ואחרי שננצח, נמשיך לפעול על מנת לסייע בשיקום וגם כדי להציע תקווה. נבחרת המרצים המתנדבים שלנו מהווים מודל להתמודדות עם מצבים קשים. רבים מהמרצים שלנו חוו מקרים של אובדן, טראומה וחוסר אונים. נמשיך לעורר השראה ולהראות שגם אם נכפה עלינו אסון גדול, תמיד יש תקווה, תמיד יש מצב.
חיבוק ענק לחיילי צה”ל, למשפחות השכולות, למשפחות הפצועים והנעדרים ולתושבי הדרום.
בתקווה לימים שקטים ובטוחים.
ליאור
