מי גונב לילדים שלנו את הביטחון העצמי (ואיך מחזירים להם אותו)?

כשקוראים את התוצאות המדאיגות של מבחני המיצ”ב שפורסמו לאחרונה, חשוב להבין שציונים נמוכים הם רק הסימפטום. אחת הבעיות במערכת החינוך היא חוסר במוטיבציה. מוטיבציה ללמוד ומוטיבציה ללמד.

לפני כמעט 30 שנה איש החינוך ריק לבוי העביר הרצאה מרתקת שהציגה את אחד העקרונות החשובים ביותר ששמעתי על חינוך. עברו שלושה עשורים, ואני עדיין מוצא את עצמי נזכר בה שוב ושוב.

לבוי הסביר שמוטיבציה וביטחון עצמי הם כמו ערימה של אסימוני משחק. כשקורים לתלמיד/ה דברים טובים – אחרי הצלחה או מילה טובה – הם מקבלים אסימונים. כשהם חווים כישלון או דחייה, לוקחים להם אסימונים.

המשוואה פשוטה: ילד שקם בבוקר עם מעט אסימונים, יפחד לקחת סיכונים, להשתתף בשיעור או ליזום קשרים חברתיים, פשוט כי אין לו על מה “להמר”. הוא חייב לשמור על מעט האסימונים שעוד נותרו לו.

הנה ההרצאה המלאה:

בשנות ה-90, האסימונים האלה הלכו לאיבוד בעיקר בבית הספר. היום? טיקטוק ואינסטגרם בולעים אסימונים בקצב שיא. בכל פעם שנחשפים לחיים ה”מושלמים” של מישהו אחר – ערימת האסימונים מצטמצמת הרבה לפני שבכלל יוצאים מהבית.

לכלי AI יש יתרונות רבים, כמו כתיבת קוד, פענוח בדיקה רפואית וניסוח טקסטים מבריקים. אבל עם כל הכבוד ל-AI, יש משהו אחד ששום בינה מלאכותית לא יודעת לעשות: להעניק חיזוק חיובי אמיתי. אף מודל שפה לא יכול להסתכל לנער או נערה בעיניים, לזהות את המשבר, ולומר את הדבר הנכון שיחזק אותם ויתן להם תקווה.

את ה-“אסימונים” והחיזוקים האלה עדיין רק בני אדם יכולים לתת. במקרים רבים מי שיש להם את האפשרות להוביל את השינוי הגדול הם מורים. מורה שרואה תלמיד שקוף, שמעניק/ה לו מילה טובה על מאמץ או שואל/ת לשלומו מכל הלב – מפקיד אצל אותו תלמיד/ה אסימונים שיכולים לשנות את מסלול חייו. התפקיד שלהם הוא קריטי היום יותר מתמיד, אחרי שנים של מלחמה וחוסר ודאות.

וזה בדיוק מה שמניע את העשייה שלנו בעמותת “יש מצב”. השליחות שלנו היא לייצר עבורם את המגע האנושי, האמון והקשר ששום טכנולוגיה לא יכולה לספק. בשיתוף פעולה עם המורים והצוותים בבתי הספר, אנחנו שם כדי להטעין אותם מחדש ולעזור להם להאמין בעצמם.

אנו מזמינים אתכם לקרוא כאן (קישור) על הפעילות שלנו לצוותי הוראה. נשמח לחיבור עם בתי ספר שרוצים לשדרג את הדרך שבה הם מחלקים “אסימונים” ויוצרים תקווה בקרב מי שהכי זקוקים להם.