סיכום פעילות עמותת יש מצב שנת הלימודים תשפ"ד למען צוותי הוראה וצעירים מפונים מהצפון
היום מסתיימת פעילות העמותה בכ-20 בתי ספר ברחבי הארץ בשנת הלימודים תשפ”ד.
מאות טילים וכטב”מים פוגעים ביישובי הצפון. עשרות אלפי צעירים מפונים. אף אחד לא יודע האם ומתי הם יחזרו הביתה. האם שנת הלימודים שלהם תיפתח כסדרה ב-1.9 או שהם ימשיכו לחיות חיי מפונים בישובים שאינם ביתם.
דמיינו בני נוער שגרים תקופה ארוכה עם ההורים בחדר מלון בגודל 30 מטר.
שמענו על לא מעט בני נוער שחוו ניסיונות התאבדות, שימוש בסמים, צריכה מרובה של אלכוהול ושוטטות. הוריהם , לעיתים, מיואשים ונאלצים להתמודד בעצמם עם קשיים מרובים.
הנה סיפור שסיפרה לנו מורה אחת. גם היא מפונה, שלקחה חלק בהשתלמות של ‘יש מצב’.
היא למדה את מודל האימון ובחרה לאמן 2 תלמידים. אחד מהם, נער בן 15. אביו רבש”צ ביישוב המפונה ואמו, לצער המשפחה, נפטרה. במהלך שיחות האימון, הבינה המורה שהנער המפונה גר בבית המלון לגמרי לבד, זה שבועות ארוכים!
במהלך השנה מרצים מנבחרת המתנדבים של ‘יש מצב’ הגיעו להרצאות לתלמידים. אחת מהן, חנה דוד, סיפרה לתלמידים את סיפור חייה. גם היא יתומה מגיל צעיר בעקבות מות אמא. במהלך השנים עברה בין משפחות אומנה וחוותה מקרים קשים של אלימות.
אחרי שהתלמיד שמע את הרצאתה, הוא ניגש למורה ואמר: “הסיפור של חנה קטן עלי. יש לי אלף סיפורים כאלה”. בזכות המשפט הזה, שנולד בעקבות ההרצאה של חנה. החל תהליך ליווי צמוד יותר של המורה לאותו נער, שהובילו לכך שהנער חזר למסלול. המורה ראתה וחיזקה אותו. ובעיקר נתנה לו תקווה ותחושה שהיא מאמינה ביכולת שלו להתגבר. השינוי הגיע מהר והנער לא מוותר לעצמו.
הסיפור הזה כמו גם סיפורים נוספים מופיעים במצגת שייצרנו לסיכום שנת הלימודים האחרונה בדגש על מפונים מהיישוב שלומי בבית הספר אורט שלומי.